דירות דיסקרטיות

אני פורשת, נקעה נפשי, אני לא יכולה יותר להיות חלק מתעשיית הליווי, לא רוצה לשמוע יותר על מתן שירותי ליווי, על סרסורים, דירות דיסקרטיות וכל החרא הזה שדפק לי ת'חיים – רוצה לחיות!!!
כמה טיפשה יכולתי להיות כשבחרתי להיות אחת מיני נערות ליווי!!?!?! למה נתתי לעצמי להישאב לתוך הביצה המעפישה הזו ולהרוס את מיטב שנות חיי.

רמת הגועל חצתה גבולות, השחירה נשמתי והביאה אותי לידי החלטה זו, לא רוצה עוד להיות נערת ליווי, אני מרגישה כגוש של עצבים מהלכים, כל לקוח שאני מקבלת כרגע מרגיש כמה לא נעימה אני, גומר אחרי שלוש דקות ועף מהחדר עם תלונה לגורי הבעלים של הדירה דיסקרטית.
אין כל טוב במקצוע המזדיין הזה, אין כל תועלת או סיפוק אישי, רק לוקחים ממני מבלי לתת כלום בחזרה.

ומה יהיה איתי כעת, איזה קורות חיים יש לי?! מוצצת בלי קונדום, אנאלי בתוספת תשלום, דו-מינית וללא חשפנות…. אני לא שווה שום דבר בחוץ, אין לי בגרות, לא עשיתי צבא, עבדתי יומיים כמלצרית עד שגורי פגש אותי והציע לי לעבוד אצלו בדירות דיסקרטיות…כל מה שעניין אותי זה הכסף –טיפשה

הבעיה היא שאני לא יכולה לגשת לגורי ולהגיד לו שאני יוצאת מהליווי הוא יזיין אותי במכות, הוא השקיע בי ונתן לי את כל מה שהייתי זקוקה לו,  אני חייבת ליצור מצב שזה מגיע ממנו, חייבת להפסיק לייצר כסף כמו פעם שהייתי מקבלת למעלה מעשרה לקוחות ביום, חייבת להראות ש"סיימתי את הקריירה" זו הדרך היחידה להשתחרר מהעול שנקרא "ליווי".

כברת דרך תהיה עליי לעבור בכדי לחזור למוטב, להיות אישה רגילה שרוצה לחיות כמו כולם, לא מבקשת להצליח רק לשכוח שפעם בחיי הייתי נערת ליווי.

תגידו חמום מוח, עצבני, חסר סבלנות – מה שבא לכם, כן גבר אימפולסיבי שקשה לו להתמודד עם רגש במיוחד כשאשתי מעצבנת אותי ואני רב איתה על כל דבר אפשרי.
בימים שהיא מוציאה אותי מהכלים אני פורק את זעמי בדירות דיסקרטיות או אפילו זונות כשאני ממש חסר סבלנות.

אני לא אוהב שהיא גורמת לי לעשות את זה, שונא את עצמי שאני בוגד בה עם נערות ליווי שמעולם לא יהיו שוות רבע ממנה אבל הפריקה הזו זה הדבר היחידי שמונע ממני להרוג אותה.
אין שבוע בלי פיצוץ, לפעמים אני ממש לא מצליח להבין מה היא רוצה ממני וכאילו שהיא יודעת על הבגידות שלי עם הנערות ליווי ופרנציפ היא מדליקה אותי יותר בשביל לבדוק את הגבולות שלי.

כבר שאני מגיע לדירה דיסקרטית זה כאילו כל הנערות ליווי שם מכירות את זה שהנשים מעצבנות את מרבית הגברים שמגיעים אליהם כדי לקבל שירותי ליווי.
ישר הן מגחכות למראה הפנים הזועפות שלי ושואלות מבלי לצפות לקבל תשובה "אז על מה רבתם הפעם?!" אני שונא שהן עושות את זה, שונא שנערת ליווי מותחת עליי ביקורת זה רק יותר מעצבן אותי אבל ככה אני מפרק לה ת'צורה ומשחרר את כל העצבים וחוזר הביתה רגוע ושלו כאילו דבר לא היה.

נשים עושות שופינג בשביל להרגיש טוב ואני משלם בשביל אישה שתגרום לי להרגיש טוב.
כשאני הולך לדירות דיסקרטיות אני מרגיש שהמצפון שלי נעלם לכמה שעות ואני לא באמת אני, כאילו דמות אחרת משתלטת עליי ומתעלמת מהעובדה שיש לי אישה מדהימה שאוהבת אותי.
אני זורק את הכול לפח עם נערת ליווי בשביל כמה רגעים מטופשים ורק כי אני לא מצליח לשלוט ברגש שלי… ותמיד בסוף הייסורי מצפון גורמים לי להרגיש כמה בן זונה אני שאני פוגע כך באשתי כאילו "להחזיר" לה על שפגעה באגו שלי.

אני לא אדם מהמניין, אתם מכירים אותי, אני סלבריטי מאוד מוכר בארץ שעושה הרים של כסף אבל זה אף פעם לא מספיק לו ותמיד אני חושב על דרכים חדשים אין להכפיל את ההון שלי.
תגידו שאני תאב בצע – אני אגיד שאתם קנאים וקשה לכם לפרגן לאדם שהוא מצליח.
אני כבר פחות מגדיר את עצמי כידוען, יותר יזם שאין ספק שהקשרים החברתיים שיחקו לטובתי.
גיליתי תחום חדש שאני רוצה לגדול בו – דירות דיסקרטיות.

זה לא משהו חדש, אני תמיד ידעתי שבדירות דיסקרטיות מגלגלים טונות של כסף על  נערות ליווי, בכלל כל מה שקשור לתחום הליווי ידוע כתעשייה שמדברת במאות אלפי שקלים כל יום.
נחשפתי לדירות דיסקרטיות עוד בתחילת דרכי שפרצתי לטלוויזיה, ככה זה הצלחה מביאה לך כסף, סמים וזונות וכולם נמצאים בדירות דיסקרטיות.

הצרה היא שהפרצוף שלי מוכר יותר מידי, אני חשוף לכל ואני בטוח שבשנייה שאני אחליט לפתוח עסק של דירות דיסקרטיות המשטרה תעשה ממני מטעמים… שלא לדבר על התקשורת, ישימו אותי יעשו לי לינץ' יותר מהפרשה של דודו טופז.
אבל אין, אני חושב על הערמות של כסף שאני יכול לעשות והסיכונים האלה לא מעניינים אותי, מצידי לשלם בשביל מישהו שינהל את הכול ולדעת שגם את הפסגה הזאת כבשתי.

אני חולה כיבושים, בגלל זה אני עד עכשיו לא נשוי וגם לא מחפש להיות נשוי.
בכל אופן זה עדיין במחשבות, עוד לא יישמתי שום צעד לקראת פתיחת דירה דיסקרטית אבל אני מרגיש את זה מבעבע בתוכי וכמו שאני מכיר את עצמי אני גם יוציא את זה לפועל בדרך ערמומית ומתוחכמת, חוץ מזה שרמים ממני עשו לא פחות – עורכי דין ושופטים מהווים שותפים פעילים בחברה העוסקת בסרטי סקס וכל הקשור לעסקינן כך שזה רק נותן לי גושפנקא ומחזק אותי צעד לקראת.

יש גברים שמכורים למכוניות, יש גברים שמכורים לספורט, יש גברים שמכורים לאדרנלין, אני מכור לזונות. נכון אולי זאת לא גאווה גדולה אבל אני מודה אני מכור לזונות, לא עובר שבוע בו אני לא הולך לבית זונות. למה אתם שואלים? לא נולדתי ילד יפה אפשר לומר אפילו מכוער, מקובל לא הייתי אף פעם מה שהשאיר אותי נער חרמן ובודד ואני הייתי חרמן לא קטן. אני זוכר שרק גיליתי את כל הקטע של לעשות ביד, השתגעתי, הייתי מאונן חמש שש פעמים ביום לפעמים הייתי מאונן אפילו בבתים של חברים ומשפחה בהם ביקרתי מרוב שלא הייתי מסוגל להתאפק.

אני זוכר את הפעם הראשונה שלי עם זונה, הייתי בן שש עשרה וזה היה בבית זונות מוזנח בדרום ת"א עם זונה מבוגרת ועקומה מסריחה מסגריות שעישנה תוך כדי שאני מזיין אותה, היא אפילו לא התפשטה לגמרי רק הורידה את התחתונים מתחת לחצאית וחשפה את השדיים הנפולים שלה מבעד לגופייה, אבל אני הייתי כל כך חרמן שאיך שנכנסתי אליה השפרצתי בתוך הקונדום. אחרי החוויה הזאת חשבתי שגמרתי עם זונות אבל שעה מאוחר יותר שוב יצר החרמנות גבר על דעתי הצלולה ורק חשבתי איך אני מוצא בית זונות איכותי יותר עם זונות צעירות וכוסיות.

לשמחתי הייתי ילד מכוער אבל גאון מחשבים ואני מדבר איתכם עוד הרבה לפני עידן האינטרנט. כבר בגיל 13 הייתי מתקן ומתקין לאנשים מחשבים בגיל שבע עשרה כבר גלגלתי מספיק כסף כדי לעשות כל העולה על רוחי ומה שעלה ברוחי זה זונות והרבה. ביקרתי שלוש ארבע פעמים בשבוע בבתי זונות שונים והייתה זונה אחת שעליה לא הייתי מוותר לפחות פעם בשבוע, היא אומנם הייתה מבוגרת אבל כוסית על והיא לימדה אותי כל מה שרציתי לדעת על סקס.

עם השנים בזכות הכסף טיפחתי את עצמי וקיבלתי בטחון, התחלתי לצאת עם בחורות ולמזלי כל ניסיוני בחברת זונות שיפר את ביצועיי בחדר המיטות. איך עד היום אני עדיין פוקד בתי זונות בתדירות נמוכה הרבה יותר אבל עדיין מידי פעם אני זקוק לזונה…

תמיד טיפחו בי תקוות לגדולות, מאז היותי בת 3 הוריי ידעו שיש לי כישרון להיות שחקנית / זמרת בקיצור פרפורמרית.
חוגי משחק, ריקוד, פיתוח קול והכול לא נתן כלום בסופו של דבר וכיום ההופעה היחידה שאני עושה זה מופע חשפנות.
עלוב אבל נכון, במשחק אין ממש כסף, צריך המון פרוטקציות וסבלנות והמציאות מכתיבה נוהל אחר, נוהל שמחייב כסף בשביל לשלם את השכר דירה אז כן אני חשפנית במקצועי.

ברור שהוריי לא מודעים לעיסוקי הנוכחי, הם ממנים לי את התואר שאני עושה במדעי המדינה וחושבים שאני ממלצרת באיזו מסעדה בשביל לסגור את החודש.
אין ספק שכל חוגי הריקוד הניבו פרי במועדון חשפנות שאני מופיעה בו, הגברים שמגיעים משאירים לי טיפים נאים מאוד וטוב לי להיות חשפנית זה לא רע בכלל בעיני.
ברור שאני יכולה להגדיל את ההכנסה שלי בהיענות ללקוחות שמבקשים ל"קצת יותר" אחרי המופע חשפנות שלי אבל אני לא מתכוונת לרדת לקווים האלה, אני חשפנית בלבד ולא רוצה דבר מעבר.

מבחנתי להיות חשפנית זה ממש כמו רקדנית, נושא חשיפת הגוף לא מפריע לי כי יש לי גוף נשי וסקסי ואני גאה בו.
אף לקוח לא נוגע בי באופן שלא מוצא חן בעיני ואני נהנית מהחשפנות וכמובן שבכל הזדמנות אני עדיין הולכת לאודישנים וליהוקים לסדרות טלוויזיה בשביל כן להגשים את החלום.
חשפנית זה בינתיים כסטודנטית לא כקריירה לכל החיים.

ככה זה בחיים, למדתי לקחת דברים בקלות וליהנות מכל חלק מהם, להיות חשפנית זה פאן, זה ממלא אותי בביטחון בכל ריקוד שאני עולה על הבמה, האדרנלין זורם והדופק עולה וזה הריגוש שלי, לדעת שלעבוד במועדון חשפנות זה הסטאז' שלי לפני שיכירו אותי וידעו כמה שחקנית מדהימה אני יכולה להיות.

נכון שאין יותר מידי סיבות טובות או בו נאמר מזמינות למה כדאי להיות זונה.

זונות בוחרות במקצוע זה מתוך מצוקות שונות, חוסר ברירה, מוצא אחרון וכו'.

אך יש זונות שהן פשוט נרקומניות לכל דבר ובשביל מנה של 50 ₪ הן מוכנות למצוץ מאחורי הפח בתחנה מרכזית.

נכון שהתמונה הראשונה שעולה לראש זה זונה מגעילה כזאת שרק עיוור ותתרן יגע בה אבל האמת היא שאלו נשים צעירות שנפלו לסם וזוהי דרכן לממן את ההתמכרות הקשה.

אני לא יודעת מה יותר קשה, להיות זונה מתוך בחירה של נוחיות כי הכסף טוב או מתוך חוסר ברירה שזנות היא הדרך של זונות לקיים את עצמן.

נשים מקפחות את חייהן בעבור סיבות לא ברורות בעיניי, אני יעדיף למות לפני שאצטרך להיות זונה שלא לדבר על זונה נרקומנית.

כך או כך אף זונה בכל מצב לא מאושרת באמת, הכול הצגה וכיסויים בשכבות רבות על כאב חבוי שאוכל אותן מבפנים.

בהסתכלות רחבה יותר, זונה שבוחרת במקצוע זו סוג של התמכרות כי ברגע שהיא החליטה קשה מאוד לצאת, זו מחלה סופנית ללא תרופה, מעטים האנשים שמצליחים לצאת ולהשאיר את זה מאחור.

בשלב כזה של חיים לזונה לא איכפת מכלום, אין לה מה להפסיד, וכשהיא בקריז היא לא תחשוב כן סקס בטוח לא סקס בטוח, מה יהיה יהיה רק שהרעידות יפסיקו ושהעצבים ייעלמו.

המוות אורב בפינה כשאישה מדורגת כ"כ נמוך בחברה ולאף אחד לא באמת איכפת היא פליטה שאף אחד לא מכיר בה.

אלו החיים, אלו הבחירות שלנו – זו המציאות העגומה שלנו, פני החברה הגלובלית לא רק ישראל הקטנה…. מעמדה של זונה כמעמדה של נמלה לפני שדורכים עליה.

היום הייתי הכי קרוב בחיים שלי לעשות תאונה שסביר להניח שלא הייתי יוצא ממנה בחיים, שבריר שנייה בשביל לגרום לי להבין שאני תכף נכנס חזיתית במכונית ממול, ובשביל מה?!
נסיעה שגרתית למכללה הפכה לסיוט ושוק שקשה לי לצאת ממנו.
אני בטוח שלפחות 97% מהאנשים לא נתקלים ביומיום באדם קרוב שעוסק בזנות.
לא האמנתי שראיתי, חשבתי שאני הוזה אבל הזונה שראיתי זו באמת הייתה הבת דודה שלי.

מה גורם לבחורה כה כישרונית ויפיפייה להפוך לזונה?! מה כ"כ רע לה בחיים שהיא פונה לזנות ולא לכל מקצוע אחר במיוחד  שהיא מגיעה ממשפחה מאוד חמה ואוהבת ולא נראה לי שחסר לה משהו בחיים.
דלית, קטנה ממני בשנה, אני יודע שגם היא סטודנטית אבל ההורים שלה מממנים לה את הלימודים, בסך הכול אני לא ראיתי התנהגות מוזרה מצידה בפעמים המעטות שראיתי אותה אבל לראות אותה בלבוש זול של זונה וכשהיא עולה למכונית שעצרה לה גרמה לי לסטות מהנתיב היישר לנתיב הנגדי למכונית שצפרה בחוזקה בשביל להעיר אותי מהסיוט הזה.

לא סיפרתי לאימא שלי כדי שהיא לא תרוץ לאחותה ותספר לה שאני ראיתי את הבת שלה זונה העוצרת מכוניות באזור תל ברוך, היא תתפלץ.
מזל שהיא לא ראתה אותי אחרת המבוכה הייתה גדולה מידי ולא הייתי רוצה להבהיל את המסכנה, אני מניח שיש לה סיבות טובות לפנות לזנות … או לפחות מקווה שיש לה.

מה אני אמור לעשות עכשיו, אולי לעבור מחר שוב באותה שעה ולראות האם באמת הבת דודה שלי זונה ואם כן מה אני אומר לה?! "מרוויחה טוב הא…" "אז איך הלקוחות פה, משלמים יפה?"
אני מאוד מקווה שאני טועה ושמחר אני אמצא את עצמי עושה צחוק מעצמי ולא עצוב בשביל דלית ובאמת לראות שהיא זונה, מחר אדע את התשובה

אין דבר שיותר מפחיד אותי מלהידבק במחלת מין כתוצאה מהיותי נערת ליווי.
אני נערת ליווי רעבה לכסף וזה אומר שאני חיה על הקצה, אני מסתכנת ככל שהסכום גבוה יותר.
אפשר לומר שאני נערת ליווי "מתאבדת", אבל שלא תבינו לא נכון, אני לא מציעה קיום יחסי מין ללא קונדום לכל גבר… זה קורה לעיתים נדירות, בדרך כלל זה מציצות שאני נוטה יותר להסכים להן.

אבל לאחרונה אני מרגישה פחד שטרם חשתי כמותו, אני מהססת כשאני עם לקוחות ואח"כ חשה חרטה על מה שעשיתי, דבר שממש לא נפוץ לנערת ליווי ובכלל אסור שיהיה.
כשאני מעמיקה לחשוב אני מבינה ששום כסף לא שווה לזרוק עבורו את החיים או לחלות ולסבול.
בחרתי להיות נערת ליווי כי חיי היו גיהינום עלי אדמות והייתי צריכה פתרון זריז בשביל לתת לי מעט שקט נפשי.

מבחינתי להיות נערת ליווי שעובדת סביב השעון ממש לא מטריד אותי כל עוד יש לי מיטה חמה לשים בה את הראש, אוכל טעים המשביע את הרעב המנקר ומקלחת חמה שבסופה אני מריחה כמו זר פרחים רענן… כל אלו לא היו לפני שהפכתי לנערת ליווי.
בימים הראשונים להיותי נערת ליווי לא עניין אותי כלום וכל הכסף שהרווחתי חיסלתי על כמה שה שראיתי רק מתוך ההלם שיש לי כסף ויכולת לרכוש כל דבר.

מחר יש לי בדיקות מקיפות לראות ששום נזק לא נגרם לי ושאני בריאה ולא מסכנת את לקוחותיי, אסור לי להיות נערת ליווי פזיזה וטיפשה ולסמוך על אף אחד חוץ ממני.
מחלות מין זה דבר לא נעים לכשעצמו אך זה גם יגרום לי להפסיק לעבוד ולהיות נטולת פרנסה, כך או כך אסור לי להמשיך לעבוד בחוסר אחריות, הגיע הזמן להיות נערת ליווי עם שכל בקודקוד.

אף אחד עדיין לא הצליח לשכנע אותי מה כ"כ כייף בחשפנית או בחשפן.
אני לא מצליחה להבין את ההתלהבות שרצה סביב חשפנות, כאילו מה זה נותן לי לעזאזל?
אז כן, זה יפה להסתכל על אנשים שנראים טוב, אבל מה מעבר… כאילו הם מתפשטים ונוגעים בך באופן שאני אישית לא הייתי רוצה ששום גבר ייגע בי אלמלא זה חבר שלי / בעלי.

אף אחד לא נתן לי הסבר שהייתי קרובה לשנות את דעתי בנושא, כאילו אני מקשיבה למה כן אבל זה נשמע לי כתירוצים על תירוצים לאסונות ושום דבר טוב לא יוצא מחשפנים וחשפניות.
גם כ"כ לא אסתטי שלא לדבר על היגייני – איכס אחד גדול.
זה לא שיש לחשפנית זמן בין מופע חשפנות אחד לשני לחזור הביתה להתקלח ולהמשיך הלאה, כך שהיא בדרך כלל קופצת ממסיבת רווקים אחת לשנייה.

אישית לא התחברתי, לא הבנתי מה המהומה סביב זה ולמה תמיד מרבית הפעמים שמזמינים חשפנית או חשפן זה במסיבת רווקים או במסיבת רווקות – רגע אחד לפני שהם נישאים לאהבת חייהם ונשבעים זה לזו.
ממש לתת יד לשטן ולהגיד לו "בוא, אנחנו עושים מסיבה… בוא תדפוק ת'חתן".

אין זוג שעובר את מסיבת הרווקים בלי הפחד מה קורה בצד השני, כן ייגע לא ייגע, כן תתחכך לא תתחכך ויש עוד הרבה לאן להידרדר עם חשפנים או חשפניות.
כמה עצוב – ככה אמיתי ונכון… לפחות אם היה שווה את זה.

אני נגעל מעצמי ברמות שאני לא יכול להביט במראה, פתאום זה הכה בי, נמאס לי מחיי ההתהוללות שאני חי בהם.
כל יום נערות ליווי אחרות, סמים בכמויות שאני כבר לא יודע איך קוראים לי ואלכוהול שהכבד שלי  כבר החל להקיא אותו לבד.

זה הרגיש כאילו אלוהים בא ודפק לי סתירה שהייתה צלצול ההשכמה שלי, הבטתי סביבי והבנתי שאני אפילו לא בבית שלי אלא בדירת אירוח דיסקרטית עם כמה נערות ליווי ממוצא אסייתי שאני בכלל לא זוכר איך הגעתי לשם, האם שילמתי על שירותי הליווי שלהן ואיזה יום היום לעזאזל!

דיי, מספיק… אני כבר בן 32 ולא עשיתי דבר בחיי חוץ מלבזבז טונות של כסף על זונות והמון שטויות שלא הפיקו לי שום תועלת בחיי.
קמתי לאט ואספתי את עצמי החוצה מהדירה דיסקרטית, הודיתי לנערות ליווי ולקחתי מונית חזרה הביתה לעשות חושבים עם עצמי.

כל הדרך במונית רצו לי פלאשים כמו מתוך סרטי סקס של ליל אמש עם הנערות ליווי האסייתיות ופשוט רציתי להקיא על עצמי, פשוט ככה בבאת אחת.
כשנכנסתי הביתה גיליתי בלגן של אוכל מלפני שבוע, בקבוקי בירה פזורים על הרצפה, קונדומים משומשים לצד אביזרי מין שאני לא רוצה לחשוב למה שימשו.

החלתי לנקות בתקווה שהניקיון המעשי יהיה חלק מהניקיון הנפשי של כל הזוועות שחוללתי לנפשי.
אמרתי בקול רם לעצמי – הקץ לנערות ליווי, חשפניות, סמים ואלכוהול.
זה הזמן לפתוח פרק חדש.